קמחי נ' אבי קורן ניהול נכסים בע"מ

החלטה

1.בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק דין של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט מוחמד עלי) מיום 2/4/14 בתיק ת"ק 6437-11-14, לפיו נתקבלה בחלקה תביעת המשיב והמבקשת חויבה להוסיף ולשלם למשיב סכום של 4,667 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מ-1/12/12 וכן הוצאות בסך של 500 ₪.

2.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

3.המשיב הגיש תביעה בגין יתרת חוב, לטענתו, בנוגע לביצוע עבודות שיפוצים במבנה מפעל השייך למבקשת. עם סיום העבודות הוציא המשיב חשבונית בה נקוב יתרת התמורה המגיעה לו על סכום של 40,096 ₪. מתוך הסכום הנ"ל שילמה לו המבקשת, לטענת המשיב, רק 32,077 ₪.

המשיב תבע את ההפרש בין החשבונית שהוציא לבין הסכום ששולם, ועוד עלות סולם שלטענתו נעלם לקראת סיום העבודות, אותו העריך ב-900 ₪.

4.המבקשת הודתה כי המשיב ביצע עבודות עבורה בסכום כולל של 53,187 ₪. לטענתה, שילמה לו סכומים שונים על חשבון, והיתרה אכן תאמה לסכום שהופיע בחשבונית שהוציא המשיב – 40,096 ₪. עוד טענה, כי היא שילמה לו סכום של 30,000 ₪. לעמדתה, אין היא חייבת למשיב כספים נוספים וזאת מאחר שהיא זכאית לנכות ולקזז כספים בגין ליקויים בעבודות שביצע, כך שהתוצאה היא שהמשיב נמצא ביתרת חובה כלפיה.

5.על בסיס כלל הראיות שהיו בפני בית משפט קמא, ותוך התייחסות פרטנית לטיעוני הצדדים ולראיות שהוצגו בפניו, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל רק חלק מטענות המשיב, מצד אחד, וכן לדחות חלק מטענות המבקשת, באופן שנותרה יתרת זכות לטובת המשיב – לאחר קיזוז הסכומים שהמבקשת שילמה על חשבון כלל העבודות, בסך של 4,667 ₪.

התביעה בנוגע לסולם שנעלם, נדחתה.

6.המבקשת טוענת, בין היתר, שנפלה טעות בחישוב של בית משפט קמא, המזכה אותה במתן רשות ערעור על פסק הדין, וזאת מאחר שבית המשפט לא הפחית סך של 4,758 ₪, סכום ששולם בשיק למשיב ביום 20/10/11.

ולכן, התוצאה צריכה להיות אחרת מזו שנקבעה והיתרה שעליה לשלם היא 487 ₪ בלבד.

7.כאמור, לא נתבקשה תשובה, ואין מקום לבדיקה חוזרת. החישוב של בית משפט קמא התבסס על הראיות שהוצגו בפניו. יש עוד להדגיש, כי על פי הראיות שהוצגו, הודתה המבקשת כי היא שילמה 30,000 ₪ בלבד לאחר הצגת החשבון הסופי, ואילו בית המשפט הפחית 32,077 ₪.

יתר על כן, מבדיקת כתב ההגנה ומהמסמכים שצורפו, עולה כי ההפרש בין כלל עלות העבודה לסכום ששולם לטענת המבקשת, לא מגיע לסכום של 4,758 ₪, שהוא שיק שלטענתה נתנה למשיב ביום 20/10/11, לאחר גמר החשבון. מהמוצגים שצורפו לא ברור למי שולם השיק בסכום הנ"ל ולא מצאתי התייחסות מפורשת לשיק זה בבית משפט קמא, כסכום ששולם לאחר גמר החשבון.

מכל מקום, אין התייחסות לחשבון המפורט שערך בית המשפט בנוגע לחשבונית הסופית שמסר המשיב, ולא מצאתי כל טעות בנוגע לסכומים שהופחתו מאותה חשבונית, באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

8.נראה אפוא שהקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, על פניהן מבוססות על חומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט. בכגון אלה, אין ערכאת הערעור מתערבת ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור.

9.אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקיד.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.